אחרי כל השנים, כל המלחמות, כל האהבה.
מצד אחד, מעכלת לחלוטין ושלמה עם ההחלטות.
מצד שני, אתה הכל בשבילי, אתה הבית והלב והנשמה.
קשה לעכל את כל זה, קשה להגיד שזהו, מעכשיו אנחנו לא אנחנו
אנחנו לא גוף אחד, אנחנו לא ביחד.
אבל אתה מגיע בחלומות, אף פעם לא בצורה שלווה ונעימה
לא בצורה של חלום מתוק והתרפקות על זיכרון ישן.
כל לילה זה אחרת, כל לילה חוויה שונה אבל אף פעם לא טובה.
פעם אתה ערמומי, פעם נצלן, פעם סתם רשע.
אני לא יודעת איך להתמודד איתך, בחיים או בחלומות.
אני לא יודעת אם לאחל לעצמי שתחזור, שתהיה שונה בשבילי
או לאחל לעצמי למצוא משהו אחר, שונה וחדש.
להסתכן להרגיש שוב, להתחיל מההתחלה?
;){kind=link}